פנטזיה שבורה

כמעט כולנו מכירים תחושה של התאהבות. גם אם לא באדם אחר, אז ברעיון, בפנטזיה, בציפיות ובחלומות. ההתאהבות יש בה משהו סוחף, ממכר, ממסך ומסווה אספקטים שליליים, שמגייס אותנו להתחייב, לגונן, לטפח ולהתמסר. אנו נסחפים עם הרעיון (כל רעיון… של זוגיות, הורות, קריירה, מטרה) ועם ניחוח ההתחלה החדשה, מלאת התקווה, שיש פה משהו חדש "מהניילונים" שאפשרהמשך לקרוא "פנטזיה שבורה"

מריבות ומה שניתן ללמוד מהן

מריבות בין בני זוג, מחזיקות משמעות רחבה ועמוקה הרבה יותר מהתוכן בו הן עוסקות. חשוב להבין – התוכן של המריבה לא תמיד העיקר. רבים מתווכחים על כלים, על שעות עבודה או על מי ישכיב את הילדים, אבל מתחת לנושאים היומיומיים האלה מסתתרים צרכים רגשיים עמוקים יותר: קריאה לביטחון, להכרה או לקרבה. כשאנחנו רבים, אנחנו בעצםהמשך לקרוא "מריבות ומה שניתן ללמוד מהן"

ממנה אליו

"אני מרגישה שלא משנה מה אני עושה אתה לא מרוצה. אתה רק בא אלי בטענות ובביקורת ולא מצליח לראות את כל מה שאני נותנת לקשר הזה. וזה המון. הביקורת הזו, שהולכת ומתעצמת, ללא קשר למעשים שלי ולהשתדלות שלי מציגה אותי ככישלון. אני נכשלת בזוגיות הזו. ואני מפחדת שאני לא אוכל להחזיק פה בקשר הזה. אני ממש מאמללת אותך. אז אולי עדיף לך בלעדיי. ואולי גם לי עדיף. כי יהיה לי שקט. לפחות יהיה לי שקט. אני לא יכולה יותר להיות בריב, בצעקות, בטענות. אני עייפה. ונמאס לי להלחם ולנסות להוכיח שאני אוהבת אותך ורוצה בזוגיות הזו. אני מוותרת.

גרושים תחת אש

מציאות חיצונית, כמו המלחמה הנוכחית, מפגישה אותנו עם אתגרים שונים מאלה שאנו מכירים ביום-יום. הורים גרושים, נאלצים להתמקם ולהתארגן סביב מציאות קיצון לא מוכרת. האתגר מורכב מתמיד. אז מה עושים?

המקרה של בן-אל תבורי ואורטל עמר

היום התפרסמה כתבונת בynet על אורטל ובן-אל ובנם בן השש שהצטלמו יחדיו כמשפחה עבור קמפיין פרסומי. השניים נשאלו על הזוגיות האפשרית וכן או לא ילד נוסף ביחד, אבל המסר המרכזי מהכתבה, שאותו מחזקת ואומרת במפורש אורטל, הוא שאפשר, ויותר מזה, צריך, לנהל קשר טוב כהורים גרושים ו/או פרודים לטובת הילדים.